בואו נודה. טיול בחו"ל עם ילדים זה לא בדיוק חופש. טיול עם ילדים זה בעיקר עבודה קשה ומעט מאוד מנוחה. הלחץ והסטרס מתחילים כבר בשדה התעופה, כשאנחנו מנסים להגיע למטוס במינימום נזקים כספיים (מכונות עם חטיפים ושתייה פזורים בכל מקום), מינימום עצבים ומינימום מריבות בין הילדים, רק שבתנאים של חודש אוגוסט – המשימה הזאת קשה. מאוד קשה.
אחרי כמה מסעות שכאלה עם הילדים, החלטנו שלפחות נקל על עצמנו במעבר בשדה התעופה בארץ ונחסוך מעצמנו את החוויה המעיקה של המתנה ממושכת בתורים של חודש אוגוסט.
כן, מסתבר שיש שירות כזה, והנה החוויה שלנו:
בשעה 8.30 הגענו לפתחו של טרמינל 3, ובחוץ כבר המתינה לנו דיילת מקסימה שקיבלה את פנינו בחיוך ולקחה מאיתנו את הדרכונים, שאותם היא הציגה לכל אורך המסלול בכל שלב שבו זה נדרש, וחסכה מאיתנו את השיח המעיק של:
איפה הדרכון שלך?!
הדרכונים אצלך?
הדרכונים לא אצלך??
יש לי 3 ילדים ורק 2 דרכונים!
ילדים תוציאו דרכונים
ילדים תחזירו את הדרכונים
וכן הלאה והלאה …
דייל נוסף עוזר עם הכבודה (בכל זאת, שני מבוגרים ושלושה ילדים זה ים כבודה 🙂 וביחד צועדים במהרה לעבר הצ'ק אין המזורז.
ואז קרה הלא יאמן, הגענו לשטיח אדום שהוביל אותנו לעמדת בידוק המיועדת אך ורק לנוסעי המסלול המהיר. שקט, רוגע, ואפילו יש זמן להצטלם (שיאו של חודש אוגוסט, זוכרים?).
הדיילת המהממת עדיין אוחזת בדרכונים והידיים שלנו משוחררות להחזיק את הקפה.
בלי ששמנו לב, כבר היינו אחרי הבידוק הביטחוני כשאנחנו חולפים על פני תור ארוך שנראה למרחוק…
סורקים את הדרכונים הביומטרים והופ אנחנו בדיוטי פרי.
תוך פחות מחצי שעה מרגע שהגענו לטרמינל – כבר היינו בדיוטי פרי.
ככה מתחילים טיול בחו"ל עם ילדים. בפעם הבאה, שירות VIP גם בנחיתה 🙂
משפחת לנג
